צח שחרור

לחיות עם פציעה ומוגבלות זה קשה! הייתי בן שמונה כשהרופאים הסבירו לי – הצלנו לך את הרגל, בנינו אותה מחדש. עכשיו אתה רק צריך לשמור עליה, כי היא לא חזקה כמו רגל רגילה. 2 דברים הבנתי מייד: האחד – כדי לשמור על הרגל אסור לאמץ אותה מדי. השני – כדי לשמור על שפיות, אסור שאף אחד ידע על המוגבלות שלי. מצד אחד, חייתי תחת איום תמידי וממשי שמאמץ כמו הליכות ארוכות עלול להביא אותי לפציעות וזיהומים חמורים. מצד שני, לא הייתי מוכן לקבל הנחות או רחמים מאף אחד. כף הרגל המצולקת המרוסקת ממילא הייתה חבושה ומדממת בתוך נעל כך שאף אחד לא יכול היה בכלל לדמיין עד כמה אני באמת סובל. ואם אף אחד לא יודע שיש לי מגבלה, אז אני לא שונה. אני לא מוגבל, ו״הכל טוב״. לפעמים, במקום להתמודד עם מקור הבעיה, אנחנו מעדיפים להסתיר אותה ולהעמיד פנים שהכל בסדר. אבל להעמדת הפנים הזאת יש מחיר יקר, יקר מדי אפילו! תגידו, האם גם אתם משלימים עם משהו שלא הייתם אמורים להשלים איתו? או שגם אתם מרגישים לפעמים שהחיים הורידו אתכם למטה? אנחנו רוצים לברוח מהמעגל האינסופי של בעיות שגרם עברנו. אם זה פגיעות פיזיות, טראומות בגיל הרך, לחצים במהלך שנות הלימודים ומריבות בלתי זכורות עם הורים וחברים – כל זה מונע מאתנו לחיות חיים ללא מאמץ או או לקבל על עצמנו אתגרים חדשים. כולנו רוצים לחיות חיים ייחודיים ומלאים באמת, אך לפעמים איננו בטוחים כיצד להתחיל או היכן בדיוק עלינו להתחיל. זהו מכשול גדול מכיוון שאנו יודעים לעיתים קרובות מה אנו רוצים, אך פשוט לא יודעים להגיע לשם. לצערי, רוב האנשים פשוט מסתפקים בחיים שיש להם ובסופו של דבר מרגישים אומללים, מרירים ובודדים מכיוון שהם תקועים באותו לופ, כמעט הפכתי לאחד כזה – עד שקיבלתי את ההחלטה הכי אמיצה שבן אדם יכול לקבל בחיים שלו: לקטוע חלק מהגוף שלו לעולמים!